# started 2014-08-16T13:52:09Z
<http://he.dbpedia.org/resource/מערכת_הפעלה> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "מערכת הפעלה היא תוכנה המגשרת בין המשתמש, החומרה ויישומי התוכנה. זו התוכנה הראשונה שעולה עם הדלקת המחשב והיא זו המאפשרת לו לפעול. מערכת ההפעלה מספקת שלושה ממשקים: ממשק משתמש (User Interface), ממשק עבור החומרה על ידי מנהלי התקנים וממשק תכנות היישומים (API). מערכת ההפעלה היא רכיב חיוני בכל מחשב. תהליך טעינתה של מערכת ההפעלה, המתבצע עם הדלקת המחשב, קרוי אתחול.ניתן למנות שלושה תפקידים עיקריים של מערכת ההפעלה:הקצאת משאבי החומרהתזמון פעולות רכיבי החומרה ומרכיבי התוכנההעמדת תשתית משותפת ומסגרת מאורגנת של ממשק ושירותים למשתמש ולחבילות התוכנה"@he .
<http://he.dbpedia.org/resource/אקסיומה> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "מקורה של המילה אקסיומה (גם: אכּסיוֹמה) הוא ביוונית העתיקה (αξιωμα), ופירושה \"עיקרון מובן מאליו\", שאינו מצריך הוכחה.במתמטיקה ובלוגיקה, אקסיומה היא הנחה בסיסית (או \"נקודת מוצא\") במערכת לוגית מסוימת, אליה מתייחסים כנכונה. טעות נפוצה היא שאקסיומות הינן \"אמת אינטואיטיבית ובסיסית הברורה מאליה\", אולם אקסיומות אינן מחייבות ניסוח שכזה, אלא רק סיפוק הנחת יסוד אשר עליה אין מנסים לערער (שכן מדובר בקביעה). השילוב בין מספר אקסיומות נקרא מערכת אקסיומטית. מערכת האקסיומות של תורה מתמטית מהווה בסיס להוכחה של המשפטים הנכללים בתורה זו.בפיזיקה, אקסיומה או פוסטולט היא הנחה בסיסית אשר נבדקה בניסוי, ולכן מתייחסים אליה כנכונה, כל עוד אותה ההנחה לא הופרכה בניסוי, כלומר לא התבררה כשגויה."@he .
<http://he.dbpedia.org/resource/כרטיס_טלוויזיה> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "כרטיס טלוויזיה משמש לצפייה או הקלטה של תוכניות טלוויזיה במחשב. הכרטיס ממיר את גלי הרדיו למידע ספרתי אשר יכול לשמש קלט לתוכנות מחשב.כרטיסי טלוויזיה מתחברים בדרך כלל לחריצי ה-PCI במחשב או כהתקני USB חיצוניים. קימים גם כרטיסי טלוויזיה המשולבים בכרטיסי מסך. חלק מהכרטיסים הגרפיים יכולים להיות גם כרטיסי טלוויזיה."@he .
<http://he.dbpedia.org/resource/KDE> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "KDE (‏K Desktop Environment) הוא פרויקט תוכנה חופשית ליצירת סביבת שולחן עבודה חזקה ופשוטה לשימוש למערכות הפעלה אשר תומכות ב-X Window System. מטרת הפרויקט היא ליצור שולחן עבודה עשיר לשימוש יום-יומי וכן כלים למפתחים על מנת לעזור בפיתוח יישומים עבור המערכת. KDE כולל בתוכו תוכנות ופרויקטים קטנים כמו KOffice, KDevelop, Amarok, K3B ואחרים. המתחרה העיקרית של KDE היא GNOME, אך בין שני הפרויקטים גם יחסים של שיתוף פעולה, לדוגמה תחת פרויקט freedesktop.org.תחילה KDE פותחה בהשראת CDE, שולחן עבודה ותיק למערכת ההפעלה יוניקס שנמצא בשימוש על ידי ספקיות של גרסאות מסחריות של יוניקס כמו חברת סאן מיקרוסיסטמס (Sun Microsystems) והיולט פקארד (Hewlett-Packard).‏‏KDE מתבססת על חבילת הכלים והפיתוח Qt הזמינה תחת רישיון ה-GNU GPL עבור פלטפורמות מסוימות, ולכן נובעת זמינותה של KDE מלבד עבור לינוקס ויוניקס גם עבור חלונות ומקינטוש."@he .
<http://he.dbpedia.org/resource/SCSI> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "SCSI, ראשי תיבות - Small Computer System Interface (מבטאים \"סקאזי\") הוא תקן להעברת נתונים בצורה מקבילית שמאפשר קצבי העברת נתונים גבוהים בהרבה מאלה של היציאות הטוריות והמקביליות הקיימות במחשב. עוד יתרון ל-SCSI - ניתן לחבר יותר מהתקן אחד לאותה היציאה.טכנולוגיית SCSI נחשבת ליקרה יחסית, ולכן נשארה בעיקר נחלתם של מי שהיו זקוקים למהירות ולאמינות שהיא מציעה. משמשת היום בעיקר בשרתים.טכנולוגיה זו כמעט ואינה בשימוש כיום במחשבים אישיים, ובמקומה נמצא לרוב טכנולגיית ה-SATA הטורית (או בטכנולגיה המקבילית הישנה יותר, PATA)."@he .
<http://he.dbpedia.org/resource/תכנות_מחשבים> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "תִּכְנוּת מחשבים (לרוב מכונה בקצרה תִּכְנוּת, או לעתים קִידּוּד) הוא תהליך הכתיבה, הבדיקה והתחזוקה של קוד המקור של תוכנית מחשב. מלאכת התכנות נעשית בשפת תכנות מתאימה, הנבחרת בהתאם לאופי התוכנית הנכתבת ובהתאם למקובל במסגרת מקום העבודה או הפרויקט שבמסגרתו נכתבת התוכנית. כתיבת קוד המקור מתבססת לרוב על הרחבתו של קוד מקור קיים, אם כי במקרים רבים קוד המקור הנכתב הוא חדש לחלוטין. מטרתו של המתכנת בכתיבה היא יצירת תוכנית מחשב המתנהגת באופן המבוקש. לתהליך התכנות נדרשים ידע ומומחיות בנושאים רבים, לרבות ידע בתחום היישום, אלגוריתמיקה ולוגיקה.ישנה מחלוקת ארוכת שנים בשאלה האם כתיבת תוכניות מחשב היא אמנות, אומנות או הנדסה. באופן כללי ניתן לומר שתוכנית מחשב טובה היא תוצאה של מומחיות בכל שלוש הדיסצפלינות. תוכנית מחשב איכותית היא אלגנטית, יעילה ותחזוקתית, אם כי הגדרת תכונות אלה שונה במידה רבה בין העוסקים בתחום. בשונה מתחומים טכניים אחרים, העוסקים בתחום אינם נדרשים להסמכה רשמית כלשהי כדי לכנות עצמם \"מתכנתים\".עם זאת, במהלך השנים נעשו מאמצים רבים להפוך את מלאכת התכנות לפעילות המתבצעת בהתאם לסט עקרונות וכללים מוגדרים, ואלה סייעו להתפתחות תחום הנדסת התוכנה.תהליך פיתוחה של תוכנית חדשה כולל שלבים אחדים: זיהוי הצורך בתוכנית לשם ביצועה של משימה מסוימת. עיצוב התוכנית ובחירת שפת התכנות לכתיבתה. כתיבת התוכנית בשפת התכנות שנבחרה. ניפוי שגיאות: איתור טעויות שנעשו במהלך כתיבת התוכנית, ותיקון טעויות אלה. אינטגרציה: שילוב התוכנית עם יתר התוכניות המרכיבות את מוצר התוכנה שלו נועדה התוכנית. הטמעה: העברת התוכנית למשתמשיה והדרכתם בשימוש בה.לאחר השלמת תהליך הפיתוח עוברת התוכנית לשלב התחזוקה, המתבצע במהלך כל חייה של התוכנית. בשלב זה עוברת התוכנית שיפורים בהתאם למשוב המגיע מהמשתמשים בה, מתוקנות תקלות המתגלות מפעם לפעם, נעשים שינויים להתאמת התוכנית לשינויים סביבתיים (כגון החלפה של מערכת הפעלה וכדומה).סוף חייה של התוכנית הוא בשלב הגריטה בה היא מוצאת משימוש. במיקרים רבים נעשה שימוש בחלקים מהתוכנה לשם יצירת תוכנה חדשה. שימוש כזה מכונה לעתים \"קניבליזם\". שפות תכנות שונות מעניקות למתכנת פרדיגמות שונות לפיתוח התוכנה. הפרדיגמות הבולטות הן: תכנות מובנה תכנות פרוצדורלי תכנות פונקציונלי תכנות מונחה אירועים תכנות מונחה עצמים תכנות מוכוון היבטים↑"@he .
<http://he.dbpedia.org/resource/צורב> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "צורב הוא מכשיר המסוגל לכתוב נתונים על תקליטור, המשמש כאמצעי לאחסון נתונים בנפחים שונים, החל מ-650 מגהבייט בתקליטור CD וכלה ב-100 גיגהבייט בצורב בלו ריי.בנוסף לזאת הוא משמש בדרך כלל לקריאת נתונים גם ככונן תקליטורים או ככונן DVD. לעתים ישנם מכשירים משולבים, שבו יש קורא מהדור הבא עם צורב מדור קודם. הצורב יכול לצרוב דיסק חדש שיהיה העתק לדיסק קיים, וכמו כן לצרוב דיסק חדש שיהיה העתק לתמונת ISO.צורב תקליטורים משתמש בקרן לייזר בעוצמה חזקה יותר לכתיבת נתונים, מאשר קרן הלייזר שמשמשת לקריאת הנתונים. הנתונים הנכתבים על התקליטור הם בינאריים, כלומר סדרה של סימני 1 ו-0. כאשר מגיעה ללייזר הוראה לצרוב \"1\", עולה הספק קרן הלייזר והיא גורמת לשינוי צבע בנקודה מסוימת על התקליטור וכתם זעיר. כאשר מגיעה ללייזר הוראה לצרוב \"0\" היא נשארת בהספק נמוך וכך לא משנה את הקטע הזעיר בתקליטור ולא צורבת דבר. הצורבים הראשונים הופיעו בשוק ב-1988, אך הם היו איטיים מאוד ומחירם היה יותר מ-100,000 דולר, לכן רק חברות גדולות היו יכולות להרשות לעצמן לרכוש צורב. עם הזמן צנח מחיר הצורבים וכיום מחירם הוא כ-100 שקלים. צורבי DVD עולים מעט יותר.עקב כך שצורבי תקליטורים משנים את צבע התקליטור ולא יוצרים בו גומות, נוצרה בעיית תאימות בין צורבים וכונני תקליטורים שנוצרו לפני שהצורב הגיע לשוק הביתי. כל הכוננים ונגני ה-DVD למיניהם שיוצרו בשנים האחרונות תומכים כבר בכל סוגי הדיסקים הצרובים.ישנם גם סוגים שונים של צורבים המסוגלים לצרוב סוגים שונים של תקליטורים (צורבי CD, DVD, ועוד).פעילות הצריבה יותר איטית ופחות נוחה לשימוש מאשר העתקת קבצים אל דיסק חיצוני או דיסק און קי מכיוון שהיא כרוכה בהכנות רבות, הגבלות מסוימות, שימוש בתוכנות ייעודיות ואיטיות, ובדיקות שונות כמו למשל בדיקת אימות תקינות הקבצים לאחר צריבתם. בנסיבות מסוימות הצריבה עלולה להיכשל, וכן עלולות להיווצר בעיות תאימות בקריאה של דיסק צרוב במכשירים אחרים.בשנים הראשונות שלאחר הופעת ה-CD הייתה נפוצה תוכנת הצריבה של חברת Smart and Friendly, שגרסה שלה צורפה לצורבים רבים כתוכנת OEM. אחת מתוכנות הצריבה הידועות והנפוצות כיום היא נרו, תוכנה שהחלה דרכה כתוכנת שותפה והפכה בהמשך הדרך להיות מסחרית. בחלונות 95 שהייתה מערכת ההפעלה הראשונה של חלונות שלא נזקקה לתוכנת צריבה חיצונית, שולבה תוכנה לצריבה שהייתה מועדת לתקלות ואטית[דרוש מקור], במערכת ההפעלה חלונות XP שולב מנוע צריבה המבוסס על טכנולוגיה של חברת roxio."@he .
<http://he.dbpedia.org/resource/פיוז'ן_(מוזיקה)> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "פיוז'ן (מאנגלית - Fusion; היתוך) הוא סגנון מוזיקלי אשר עיקרו שילוב אלמנטים שונים מסגנונות מוזיקליים אחרים. השילוב הנפוץ של מוזיקת ג'אז בפיוז'ן מוביל לעתים לקטלוגו כתת-סגנון של התחום.מוזיקת הפיוז'ן, משלבת סגנונות שונים ומרכיבים מכל קצוות הקשת המוזיקלית. לרוב היא מהווה שילוב בין ג'אז, על כל סגנונותיו, לבין רוק, ולרוב כוללת כלים אלקטרוניים כמו פסנתר חשמלי, אורגן וגיטרות חשמליות. כמו בג'אז, הדגש בפיוז'ן הוא אלתור של מוטיבים מוסכמים, אך העיבודים מתרחקים מן הפורמט האקוסטי של הג'אז, ומשלבים גם סינתיסייזרים מודרניים וכלי נגינה אקזוטיים הלקוחים מתרבויות חוץ-מערביות.במחצית השנייה של שנות השבעים החל הפיוז'ן לשלב מסורות מוזיקליות ממדינות רחוקות באסיה ובאפריקה, וכך החל להיווצר בלבול בין פיוז'ן ובין ז'אנרים מוזיקליים דומים כמו ניו אייג', מוזיקת עולם וג'אז-רוק סטנדרטי. אחת ההשפעות החזקות ביותר על הפיוז'ן של שנות השבעים הגיעה מהודו. הפיוז'ן האירופאי התפרסם בעיקר דרך חברת התקליטים ECM, בעוד בארצות הברית ניתן להבחין בהשפעות חזקות שהגיעו מאמריקה הלטינית. בשנות התשעים הושפע הסגנון גם מפלמנקו, מרוק כבד וממוזיקה מזרח-אירופאית.נכון ל-2004 פעילים בישראל הרכבי פיוז'ן ספורים ובהם יובל רון ואזרחי העתיד, זונזי, דן בן ליאור, ו-D-fusion.הרכבי פיוז'ן מוכרים: Mahavishnu Orchestra, Weather Report, Return to Forever, Miles Davis band, Pat Metheny Group.ml:ഫ്യൂഷന്‍ സംഗീതം"@he .
<http://he.dbpedia.org/resource/כונן_תקליטורים> <http://dbpedia.org/ontology/abstract> "כונן תקליטורים הוא מכשיר אלקטרוני המסוגל לקרוא נתונים מדיסק (CD) באמצעים אופטיים (לייזר). הקריאה מתבצעת באמצעות שיגור קרן לייזר לעבר המקום הרצוי בדיסק, ובדיקה האם הקרן הוחזרה. בדיסק צורבים שקערוריות זעירות אשר מציגות את המידע. שקערורית כזו יכולה להחזיר את קרן הלייזר לכיוון העיני